האם ללמוד באוניברסיטה או במכללה?

אוניברסיטה – האוניברסיטאות הן המוסדות הגדולים והותיקים ביותר להשכלה גבוהה ולמחקר בארץ. בישראל יש שבע אוניברסיטאות שמעניקות תואר ראשון: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אוניברסיטת בר אילן ברמת גן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אריאל והטכניון בחיפה. באוניברסיטה משלמים שכר לימוד אוניברסיטאי, כלומר שכר לימוד קבוע ואחיד המוכתב על ידי הממשלה. עד היום האוניברסיטאות נחשבות המוסד האקדמי המהימן ביותר בזכות ההיסטוריה ארוכת השנים שלהן המבטיחה רמה גבוהה של המרצים בהן.

מכללה – המכללות הן מוסדות אקדמיים שנוצרו בארץ בשנים האחרונות. קיימות עשרות מכללות בכל רחבי הארץ המתפצלות לשני סוגים עיקריים. יש מכללות שהן מעין סניפי בת של אוניברסיטאות גדולות, למשל מכללת ספיר בשדרות היא סניף של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ומעניקה תארים בחסות האוניברסיטה, ויש מכללות עצמאיות כמו המכללה למנהל בראשון לציון. במכללות שהן סניפי בת של אוניברסיטאות שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי רגיל ובמכללות עצמאיות שכר הלימוד הוא גבוה יותר. תנאי הקבלה למקצועות השונים במכללות הם נמוכים מתנאי הקבלה למקצועות זהים באוניברסיטה, וזאת על מנת לאפשר לכמה שיותר צעירים המעוניינים בתואר ראשון ללמוד בתחומם באקדמיה. הרמה האקדמית של המכללות לעומת האוניברסיטאות היא שנויה במחלוקת ותלויה מאוד במקצוע הלימוד המבוקש. טענה אחת היא שבגלל תנאי הקבלה הנמוכים במכללות הרמה הכללית נמוכה יותר, וטענה אחרת היא שעקב התקציבים הגבוהים שיש למכללות, הן יכולות למשוך אליהן מרצים טובים יותר ובכך לעלות את הרמה האקדמית. באופן כללי ניתן לומר שהלימודים במכללה הם בדרך כלל יותר מעשיים ומוכוונים לעיסוק במקצוע, ואילו הלימודים באוניברסיטה תיאורטיים יותר (לדוגמה, בתואר ראשון בתקשורת). המקצועות ’המככבים’ במסלולי הלימוד במכללות הם בדרך כלל מקצועות מבוקשים כמו הנדסה, מנהל עסקים, משפטים וחשבונאות ופחות מקצועות עיוניים במדעי הרוח כמו סֶפרות, ארכיאולוגיה ומדעי המדינה.

השיקולים ללמוד במכללה הם, אם כך, רבים וכוללים את שיקול תנאי הקבלה, את שיקול שכר הלימוד ואת שיקול הרמה האקדמית. לדוגמה, תלמיד שממוצע הציונים שלו נמוך מכדי להתקבל לאוניברסיטה אך אין  לו בעיה עם תשלום שכר לימוד גבוה, יוכל לבחור ללמוד במכללה עצמאית שהתנאים שהסטודנטים מקבלים בה נחשבים גבוהים יותר מבמוסדות אחרים. תלמיד דומה שמעוניין לשלם שכר לימוד אוניברסיטאי רגיל יוכל לבחור מכללה שהיא סניף של אוניברסיטה גדולה ותלמיד אחר יהיה אולי מעוניין לנסות ולשפר את ממוצע הציונים שלו כדי להתקבל לבסוף לאוניברסיטה. לעיתים קיימת אפשרות נוספת המיועדת למעוניינים ללמוד באוניברסיטה אך ממוצע הציונים שלהם (בגרות ופסיכומטרי) לא מספיק, והיא להתחיל ללמוד שנה ראשונה במכללה, להצטיין בלימודים, להגיע לציון מסוים ולעבור ללמוד בשנה השנייה באוניברסיטה. כדי לדעת מה מתאים לכם ללמוד והיכן, אתם מוזמנים להיעזר בסדנא או ביעוץ למציאת כיוון מקצועי של i Decide – המרכז להכוונה מקצועית.

שיקול חשוב נוסף בבחירה בין אוניברסיטה למכללה הוא סוג התואר שמעניק המוסד. תואר בחינוך, למשל, נקרא באוניברסיטה תואר B.A אך על מנת לעסוק אחריו בהוראה בפועל יש צורך להשלים גם לימודים לתעודת הוראה. מנגד, תואר בחינוך והוראה ממכללה למורים נקרא B.Ed ומאפשר השתלבות ישירה במקצוע ההוראה, אך אם רוצים להמשיך אחריו לתארים מתקדמים בחינוך (תואר שני ושלישי) יש צורך בהשלמות של קורסים.

למכללות אקדמיות יש פעמים רבות תכניות מיוחדות המיועדות לאנשים עובדים שמעוניינים לרכוש תואר אקדמי במקביל להמשך בעבודתם. בתכניות המיוחדות הללו לומדים הסטודנטים יום או יומיים מרוכזים בשבוע או רק בשעות הערב, ובדרך כלל גם פורסים את לימודי התואר לשנות לימוד רבות יותר. זהו כמובן שיקול נוסף למעוניינים לשלב בין עבודה ללימודים בבחירה בין מכללה לאוניברסיטה.

המאמר נכתב בידי רותם בלאו, מנהלת פיתוח תכנים של i Decide – המרכז להכוונה מקצועית.