השפה באקדמיה

או מה זה נ"ז, ש"ס וידיעון?

 בדומה להסתגלות לשירות הצבאי, גם באקדמיה חלק מההסתגלות ללימודים היא הסתגלות לשפה ולמינוחים השונים. במאמר "מידע בסיסי לפני תחילת הלימודים לתואר" הצגנו כבר את המינוחים: פקולטה, חוג, קורס, סמסטר, תואר חד-חוגי, תואר דו-חוגי, קורסי חובה, קורסי בחירה, תרגולים, קורסי מעבדה וסמינרים. במאמר זה נעבור על עוד כמה מונחים חשובים. רשימת הקורסים מגיעה בפתח כל שנה ונקראת ידיעון או שנתון. רשימה זו מכילה את כל סוגי הקורסים המוצעים באותה שנה (חובה, בחירה וכו’), וליד כל קורס מצוינות מספר נקודות הזכות (בקיצור נ"ז) שהוא מזכה בהן בסופו. נקודות הזכות של כל קורס נקבעות בהתאם לשעות השבועיות שהוא נלמד בהן בכל סמסטר, וכל שעה כזאת נקראת שעה סמסטריאלית ובקיצור ש"ס. לדוגמה, קורס חובה סמסטריאלי שיש לו שיעור באורך שלוש שעות שבועיות ותרגול באורך שעתיים שבועיות יהיה שווה חמש נקודות זכות. קורס זהה אך שנתי, יקבל מספר כפול של נקודות זכות, כלומר עשר.

כדי לקבל את נקודות הזכות ששווה הקורס על הסטודנט לנכוח במהלך רוב השיעורים (בחלק ממוסדות הלימוד יש חובה נוכחות קפדנית יותר ובחלק פחות) ולעמוד במטלת הסיום שלו שהיא מבחן (עיוני או מעשי) או עבודת הגשה.

 הסטודנט יושב מול רשימת הקורסים ומול חלוקתם הרצויה לאותה שנה ולכל התואר, ומרכיב לעצמו מערכת שעות בהתאם להעדפותיו ובהתאם לאפשרויות העומדות בפניו (למשל לא לקחת קורסים המועברים באותן שעות). המורים המעבירים את הקורסים נקראים באקדמיה מרצים. המרצים הם בדרך כלל בעלי תואר אקדמי גבוה, דוקטור או פרופסור (פרופסור הוא בעל תואר דוקטור שכתב ופרסם מאמרים אקדמיים רבים וחדשניים), אך יכול ללמד באקדמיה גם מרצה בעל תואר שני בלבד. לרבים מן המרצים הבכירים מצוותים גם עוזרי הוראה. אלה הם לרוב סטודנטים מצטיינים הלומדים לתואר השני או עובדים על הדוקטורט שלהם, ומסייעים למרצים בבדיקת בחינות או שהם מעבירים את התרגיל המלווה את השיעור.

המאמר נכתב בידי רותם בלאו, מנהלת פיתוח תכנים של i Decide – המרכז להכוונה מקצועית.