תואר ראשון בגיאוגרפיה וסביבת האדם

אודות התכנית
החוג מתרכז בחיבור בין מרכיביה הפיזיים והאנושיים המגוונים של סביבת האדם כדי להכשיר את בוגריו להיות שותפים פעילים הן לשימורה והן לפיתוחה.

מטרת הלימודים
● הלימודים מקנים ידע בתחומי הגיאוגרפיה הקלאסית והמודרנית בדגש על סביבת האדם ומקיפים נושאים פיסיים, חברתיים, תרבותיים, היסטוריים וכלכליים.
● נושאי איכות הסביבה, קרקע ומים, אקלים והסביבה האנושית הקשורים לתופעות במרחב הם לב ליבה של הפעילות המחקרית והלימודית בחוג.
● דגש מיוחד ניתן על לימוד ויישום היבטים מתודולוגיים ותכנוניים לצורך מחקר סביבתי ועל לימוד של כלים מודרניים ופרקטיים לניטור ואפיון הסביבה כגון חישה מרחוק ו-GIS.
● הכשרת התלמידים ללימודים מתקדמים בגיאוגרפיה

מסלולי הלימודים
◄ מסלול דו-חוגי
◄ מסלול חד-חוגי

מסלולי התמחות
בחוג קיימים ארבעה מסלולי התמחות:
◄ הסביבה הפיזית - אקלים, קרקע ומשאבי מים
ניתן להתמקד באחד משני תחומים או בשילוב ביניהם: (א) אקלים וסביבה: קלימטולוגיה סינופטית ורגיונאלית, קלימטולוגיה אורבאנית, קלימטולוגיה יישומית ותכנון תואם אקלים; (ב) גאו-הידרולוגיה - משאבי מים וקרקע וזיקתם לסביבת האדם.
◄ גאו-אינפורמטיקה
תחום זה כולל קורסים שונים והתמחויות בנושאי GIS, חישה מרחוק וקרטוגרפיה. הלימודים בתחום זה מכינים את התלמידים ללימוד מתקדם ותעסוקה בתחום מבוקש זה.
◄ עיר, סביבה ותכנון
תחום זה מציע לסטודנט אפשרויות הכשרה והתנסות ביישום ובמחקר בנושאים אלה: תכנון עירוני, תכנון מרחבי, ניהול סביבתי, האדם במרחב העירוני, יישומי מידע גאוגרפי בתכנון.

בחוג משולבים קורסים במסגרת תכנית קק’ל למדיניות מקרקעין: מבוא לגאוגרפיה כלכלית-פוליטית, גאוגרפיה היסטורית: העשור הראשון למדינה, גאוגרפיה היסטורית של א’י, מדיניות מקרקעין לאומית, נוף עירוני ישראלי, שטחים ירוקים וגנים, תכנון עירוני: תהליכים ויישומים, קרקעות ישראל, קדסטר ומקרקעין, יחסי גומלין בין קרקע לסביבה בישראל.
◄ גאוגרפיה היסטורית ומדינית
תחום זה מציע לסטודנט אפשרויות העמקה והתנסות במחקר בנושאים אקטואליים כמו גבולות, משאבי מים, שלטון ומרחב, תוך התמקדות בתהליכים היסטוריים מרחביים ובניתוח מדיני מקיף של נושאים אלה.

מלגות
מענקי הצטיינות לבעלי ציוני קבלה גבוהים

אפשרויות תעסוקה
בוגרי החוג משתלבים בתפקידים רבים במגזר הציבורי והפרטי, כגון:
• מתכנני עיר ואזור במשרדי תכנון ממשלתיים, עירוניים ופרטיים,
• בוועדות התכנון המחוזיות של משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, בקק’ל ובמנהל מקרקעי ישראל,
• במשרדי אדריכלים ומתכננים פרטיים
• מפעילי מערכות מיפוי ממוחשב ו-GIS בשוק הפרטי והציבורי,
• חוקרים ואנשי שטח במשרד להגנת הסביבה, בשירות המטאורולוגי, בלשכות התכנון האזוריות השונות, במרכז למיפוי ישראל, משרד השיכון והפנים, במערכת הביטחון
• בתפקידי מורים בבתי-ספר תיכוניים,
• וכמובן במחקר ובלימוד לקראת תואר דוקטור